חווית החניכה של רז סדן
רז, סטודנטית שנה ב' לריפוי בעיסוק, מספרת על החוויה האישית שלה כחונכת במדור לקידום סטודנטים
התחלתי את פרויקט החונכות של המדור לקידום סטודנטים עם מעט חששות, אני מודה: למרות שיש לי ניסיון בהדרכה והוראה, עד היום עבדתי בעיקר עם ילדים וקצת חששתי לחנוך מישהי שקרובה מאוד לגילי, לומדת שנה אחת מתחתיי בסך הכל. חששתי שלא אצליח לסייע, או שמשום מה לא נסתדר.
כבר במפגש הראשון עם הסטודנטית הבנתי שתחושה זו הייתה טיפשית: היא התגלתה כבחורה מקסימה ונלהבת מצד אחד, אך גם מאוד רצינית בכל הנוגע ללימודים באוניברסיטה. ראיתי שהיא שמה לעצמה כמטרה לסיים את לימודי הריפוי בעיסוק בהצלחה - ומאותו רגע הייתי כולי מגוייסת כדי לעזור לה להצליח.
ההתחלה, כדרכן של התחלות, לא הייתה כל כך פשוטה ולמרות הכל, אני מרגישה שהצלחנו בענק: היא עברה בהצלחה את הסמסטר הראשון- ועמדה גם בדברים שחששה מפניהם מאוד - כמובן בזכות ההשקעה הרבה שהשקיעה. הרגשתי הרבה הרבה סיפוק בכל פעם שהיא התקשרה אלי וסיפרה שהיא עברה עוד בחינה!
הרגשתי שהמפגשים תרמו לי רבות: ראשית היה כייף להיפגש איתה מדי שבוע (ולפעמים גם פעמיים בשבוע), לדבר, להתעדכן, לשמוע איך היא מסתדרת ומתקדמת. שנית, הייתי עוברת איתה על נושאים מהשנה שעברה, נושאים שחשובים לפרקטיקה שלי, ולא פעם אמרתי לה שאני מודה לה כי איתה אני מצליחה "לתרגל" את החומר - דבר שלעולם לא הייתי מגיעה אליו בדרך אחרת. ולבסוף, הרגשתי שפגשתי בחורה מדהימה וחזקה, עם כוח רצון אדיר, ולמדתי ממנה שגם כשהדברים בלתי אפשריים, מוכרחים להישאר אופטימיים, להאמין ולהצליח!
לסיכום, ההשתתפות בחונכות הייתה עבורי חוויה מדהימה וחשובה, ואני שמחה מאוד שנפלה בחלקי הזכות לתרום ולהיתרם.
עוד כתבות בנושא
