חווית החניכה של אשר ויינשטיין
אשר, סטודנט לפיזיותרפיה, מספר על החוויה האישית שלו כחונך בתכנית 'אדמאס' למען סטודנטים יוצאי אתיופיה
כשהתקבלתי לפרויקט החונכות של אדמאס תהיתי מהי משמעות המילה "חונך". אפילו חיפשתי במילון את הפירוש למילה "לחנוך" ובין הפירושים שמצאתי הופיעו המילים לחנך, להנחות, לחדש, לגזור את הסרט. עשיתי את זה כי רציתי להיות חונך טוב וקיוויתי מאד שאצליח לעמוד במה שהיה כתוב שם.
בתחילת השנה הגעתי למפגש ההיכרות הראשון בין החונכים לחניכים. עדיין לא הבנתי מה זה אומר להיות חונך. כשפגשתי את דבורה, החניכה שלי, וזו הפעם היחידה שאקרא לה כך במכתב הזה, ידעתי שזוהי תחילתה של חברות מופלאה. אז עשינו עסק ששאלה מטומטמת היא שאלה שלא נשאלת ויצאנו למסע.
המפגשים שבאו לאחר מכן חלפו מהר מדי, אני מוכן להישבע שהמחוגים בשעון תקתקו מהר יותר מהרגיל. תמיד נשארנו האחרונים בספרייה ולא אחת ננזפנו ע"י הספרנית. למדנו ביחד עד השעות הקטנות, בשעות לא שעות, במקומות לא מקומות, בתנאי מזג אויר קיצוניים וגם כשהאוטובוסים סיימו את עבודתם וכבר לא היה איך לחזור הביתה. למדנו, צחקנו, דיברנו, פיהקנו, התעשתנו, אכלנו בכל בית קפה באוניברסיטה, עשינו חיקויים של מרצים, שיתפנו והחשוב מכל הוא שנהיינו חברים טובים אחת של השני.
אני חושב שהבנתי סוף סוף את המשמעות והכוונה בחונכות, עבורי החונכות היא חברות ועכשיו רק נותר להוסיף את זה להגדרה באבן-שושן.
עוד כתבות בנושא
