בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם לומדים תכנון, דרך המציאות המורכבת של שכונת גבעת עמל ב'

סטודנטים המשתתפים בפרויקט ייחודי מציעים אלטרנטיבה תכנונית להתחדשות העירונית של השכונה
06 יולי 2014
תלמידי החוג לגאוגרפיה בשכונת גבעת עמל ב'
תלמידי החוג לגאוגרפיה בשכונת גבעת עמל ב'

לא רחוק מהאוניברסיטה, בסמיכות למתחמי מגורים יוקרתיים כמו שכונת צמרת ומתחם בבלי ממוקמת גבעת עמל ב', שכונה מוזנחת המצויה בקונפליקט תכנוני למעלה מ-60 שנה. הרקע לקונפליקט מתחיל ב-1948 כאשר תושבי הכפר הפלסטיני ג'מוסין נטשו את כפרם עקב קרבות המלחמה. זמן קצר לאחר מכן,  ארגון ההגנה עודד התיישבות פליטים יהודים, שהתפנו מבתיהם בשל הלחימה בת"א–יפו, בשטח הכפר הנטוש, בין היתר כדי למנוע חזרתם של התושבים הפלסטינים. הפליטים היהודים השתקעו בבתי הכפר אך מעמדם החוקי לא הוסדר (כפי שארע במקרים אחרים בהם יושבו יהודים בכפרים פלסטינים נטושים כמו הכפרים סלמה, סומייל וכו').

 

זכותם של התושבים לדיור חלופי קיבלה תוקף בשנת 1961 וזכות זו הייתה התנאי למימוש זכויות בנייה נוספות שניתנו ליזמים פרטיים. ואכן, בתחילת הדרך הציב המנהל בפני יזמים את התנאי לבניית דיור חלופי בעבור המשפחות המתגוררות בשכונה. בחלוף השנים הזכויות על הקרקע התגלגלו ועברו בין יזמים פרטיים שונים, בעוד שהתנאי למתן דיור חלופי נשכח והפך לתלוי בטוב ליבם של היזמים. היזמים ניסו לפנות את התושבים, אך לא הצליחו להגיע להסכמה עמם בנוגע לזכויותיהם ולפיצויים שיינתנו להם תמורת פינויים.

 

השנים עברו ומצב הדיירים הורע. שכונתם לא חוברה לכבישים או לתשתיות עירוניות. רוב המתיישבים  בני הדור הראשון אינם בחיים יותר, וצאצאיהם אשר נותרו בה ממשיכים לדרוש את הזכויות שהובטחו להוריהם, אך קיים ויכוח ביחס לזכותם בשטח, מאחר שהדיור החלופי הובטח להוריהם, ולא להם. כיום, מחזיק היזם יצחק תשובה חלק ניכר מהקרקעות, והמשא ומתן עם התושבים הינו מורכב וטעון.

 

למידה דרך השטח בפרויקט אקדמי המשלב הכשרה מעשית

 

סטודנטים לתואר שני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, הלומדים בפרויקט אקדמי יישומי המכונה: 'תכנון, דיור וצדק חברתי ומרחבי' בהנחייתה של פרופ' טובי פנסטר והאדריכלית ליאן עידן-סגאה, התמקדו בקונפליקט ההתחדשות העירונית של גבעת עמל ב'. הסטודנטים בקורס לומדים תיאוריה ומתודולוגיה של תכנון ודיור ובוחנים מושגים כמו צדק חברתי ומרחבי דרך פרויקטים בשיתוף עם קהילות.

 

המקרה של שכונת גבעת עמל ב' הווה את השדה לפעילות הפרויקט בשנת תשע"ד. במהלך הסמסטר העמיקו הסטודנטים בלימוד המושגים התיאורטיים והתכנוניים, באיתור השחקנים השונים (תושבים, יזמים, מתכננים ורשויות המדינה) ובהגדרת הצרכים ותפיסת הצדק של כל שחקן וגיבשו אלטרנטיבה תכנונית-יזמית-משפטית-חברתית להתחדשות עירונית של השכונה.

 

פיתוח תפיסה ביקורתית דרך עבודה עם קהילות

 

לדברי פרופ' טובי פנסטר מדובר בפרויקט תכנוני ייחודי כיוון שהוא מכשיר סטודנטים לעבודה כמתכננים עם מיומנות אזרחית וחברתית. "אני שמחה על ההזדמנות להכשיר סטודנטים  לתכנון לעבודה עם קהילות. פעמים רבות, אני נפגשת עם הסטודנטים הבוגרים בישיבות במוסדות תכנון או במפגשים תכנוניים אחרים במסגרת עבודתם לאחר סיום התואר, וחווה כיצד ההתנסות בפרויקט היישומי ובשאר הקורסים בתכנית הלימודים של תואר שני של סביבה חברה ותכנון מטמיעים בהם תפיסה ביקורתית והבנה לנושאים של צדק חברתי ומרחבי. מבחינה זו, ההטמעה של החומרים הנלמדים בפרויקט היא ארוכת טווח".

 

פרופ' פנסטר היא המייסדת וראש המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם ופרסמה עשרות מאמרים, פרקים בספרים וספרים בנושאים: אתניות, אזרחות, מגדר בתכנון ופיתוח ותכנון עם קהילות. מתחילת הקריירה האקדמית שלה עסקה בפיתוח הוראה ומחקר בתחום תכנון עם קהילות ועבדה בפרויקטים מסוג זה במדינות כמו נפאל, קוסטה ריקה וניגריה.

 

בשנת 1999 יזמה את הקמת עמותת 'במקום' ושימשה כיו"ר הראשונה של העמותה אשר  פועלת לחיזוק הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם בכלים מחקריים ומקצועיים. לדבריה, "תחום התכנון הינו רב השפעה בהתייחס לעיצוב המרחב הישראלי. פועלים בו בעיקר כוחות מקצועיים-ממסדיים ולפיכך הוא ריכוזי מטבעו, למרות שיש לפעילותו השפעה מרחיקת לכת על חיי היומיום של אזרחים רבים. לפיכך, יש חשיבות אקדמית-מחקרית ואקטיביסטית לפתח את תחומי המחקר והיישום של עבודה תכנונית עם קהילות".

 

אלטרנטיבה תכנונית להתחדשות השכונה

 

מנחת השטח של הקורס הינה אדריכלית ליאן עידן-סגאה, תלמידת תואר שני במעבדה לתכנון סביבה וקהילה. "ההתנסות בעבודת השטח עם הסטודנטים במסגרת הפרויקט היישומי הייתה תהליך לימודי שעברנו יחד בניסיון להבין היכן וכיצד בא הצדק לידי ביטוי בתהליך תכנון. הפנים הרבות והשונות של המושג 'צדק' כפי שבאו לידי ביטוי בכל אחת מקבוצות השחקנים השונות, והדיון המשותף בפערים הקיימים בין התפיסות השונות, עזרו לנו בניסיון ליצור אלטרנטיבה תכנונית להתחדשות השכונה, תוך התייחסות לרבדים השונים, והאינטרסים המתנגשים במציאות של מקומות הדומים לגבעת עמל." 

 

ההתנסות בשטח מייצרת מחקר אקדמי

 

אדריכלית מיכל רטנר שהשתתפה בקורס במסגרת לימודיה לתואר שני מספרת: "הקורס חשף אותי לידע עכשווי במקצוע שלי וחיזק את ההבנה שלי שתכנון הוא תהליך חברתי שמשקף יחסי כוחות בין קבוצות שונות בחברה. הקורס בנוי כך שהתעמקנו במקרה ספציפי, אבל למעשה, במרחב הישראלי קיימים מקרים דומים. עובדה זו ליוותה אותנו לאורך הסמסטר ומחזקת את חשיבות הקורס. כשבוחנים את התכניות השונות והתהליכים בגבעת עמל ב' דרך גישות תכנוניות ומושגים כמו אינטרס הציבור, הכרה, צדק, דיור, מתעמתים עם מציאות מאוד שונה ומורכבת ביחס למה שמשתקף בתכניות העירוניות. אין פתרון אחד, אין צד שצודק, מדובר בתפיסות עולם מנוגדות שצריכות להשתלב."

 

"במהלך הקורס נפגשנו עם גורמים בעיריית ת"א, עם התושבים, עם ח"כים ובעלי תפקידים ציבוריים", מספרת רטנר, "עצם העניין של מקור חיצוני בסוגיה גרם לבעלי התפקידים השונים להתעמת עם ההחלטות שלהם ולחשוב על ההשפעה וההזדהות שלהם עם הגוף אותו הם מייצגים. החיבור שלנו עם התושבים חיזק אותם באופן נקודתי, הם גם הוזמנו לאוניברסיטה למצגת הסיום של הקורס ומאוד התרגשו מההתעניינות במאבק שלהם. הקורס דרש הרבה חשיבה יצירתית, אינטראקציה עם אנשים וחשיבה ביקורתית. הכלים שרכשתי באמצעותו השפיעו על בחירת הנושא לתזה שלי".

 

לקריאת מצגת הסיום של הסטודנטים הכוללת את החלופה התכנונית לחצו כאן.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive