ליאור בראון סטודנטית לכלכלה

קוראים לי ליאור, אני בת 26, סטודנטית לכלכלה ופסיכולוגיה. לאחר סיום השנה השנייה בלימודי התחלתי להרגיש שחסר לי הפן המציאותי בלימודי הכלכלה, הפן שעוסק במצב הכלכלי במדינה, בהשלכות המדיניות על  האוכלוסיות עליהן קוראים בדו"חות ובמחקרים.

רציתי להכיר את השטח מקרוב ולא רק ללמוד את התיאוריה. זה מה שהביא אותי אל תכנית "כלכלה אחרת". מסתבר שלא הייתי יכולה להגיע למקום שיענה על הרצון שלי יותר טוב מהמקום אליו הגעתי.

בתכנית "כלכלה אחרת" יש 2 מסלולים, מסלול פרטני בו סטודנטים נפגשים במשך חצי שנה אחת לשבוע עם פונים בלשכות הרווחה בנושא חינוך פיננסי ומיצוי זכויות ומסלול קבוצתי – בו סטודנטים מעבירים סדנאות לקבוצה של משתתפים. לכל מסלול אופי שונה, אך הרציונל זהה – להעניק "חכה" ולא "דגים", לנפץ רתיעה של האוכלוסייה מהעולם הכלכלי, להגיע להתנהלות כלכלית טובה יותר תוך לימוד הנושא ומיצוי זכויות (אשר פעמים כה רבות אין מודעות לעצם הזכאות אליהן).

במהלך שנת תשע"ג  פעלתי בלשכת הרווחה עבר הירקון הנמצאת במרחק 10 דקות הליכה מביתי, שעד לאותו רגע כלל לא הייתי מודעת לקיומה. זה לא מקרי וזה התחדד לי עוד יותר במהלך השנה בתוכנית. לתחושתי, אנחנו חיים כאן בארץ בכמה חברות מקבילות, ואם לא עושים מאמץ לשבור זאת, אפשר להמשיך ולהקביל מבלי להיפגש. שומעים (או בקלות מאוד גם לא) על ההחרפה בעוני, גם בקרב משפחות עם 2 מפרנסים, על אי השוויון וכד' – אך כל עוד לא חווים זאת או באים במגע עם אוכלוסייה שחווה זאת, קשה להבין לעומק את המשמעות של כל האמירות הללו. וגם הרבה יותר קל לבטל אותן.

במהלך פעילותי בתכנית נפגשתי עם פונים ופונות שהופנו ע"י העובדת הסוציאלית המטפלת בהם. כולם במצב כלכלי קשה. לרוב אימהות חד הוריות-  ללא אב שעוזר בתמיכה בילדים, לרוב בעלי רקע אישי ומשפחתי מאוד מורכב, נתמכות בגמלאות ביטוח לאומי כדי לסגור את החודש, לרוב עם חובות רבים וללא מודעות לדברים אליהם ישנה זכאות.

בתוכנית, עובדים ביחד עם הפונים על מה שאפשר, יש הרבה מה לעשות ויש גם תוצאות בהתאם. אבל מעבר לתוצאות החשובות בדמות הישגים אובייקטיביים (זכאות לגמלאות שונות מביטוח לאומי, סיוע בדיור, ערעורים על עוולות, זכאות למס הכנסה שלילי וכו'), העבודה המשותפת עם הפונים כה משמעותית בזכות הערך המוסף שלה. למדתי שלאט לאט אבל בהתמדה ניתן לשנות דברים, ההצפה למודעות של דפוסי התנהגות מאפשרת בחינה עצמית, מחזקת אמונה ביכולת ובמסוגלות העצמית, מייצרת סייג לתפיסת החברה שלנו כחברה מנוכרת בה איש איש לעצמו.

לאורך הדרך יש גם קשיים, החוויה איננה פשוטה. היא מערבת קושי רגשי, מעמתת עם מצבים כמעט בלתי אפשריים: מה עושים עם אם חד הורית אשר חשבון הבנק שלה מעוקל והיא לא יודעת מה לעשות כי המקרר ריק? או עם משפחה עם 4 נפשות שצריכה להסתדר בהכנסה של 6000 ₪ בלבד.

לקראת סיום התכנית קיימתי מפגשי סיכום עם הפונים שהבהירו לי כמה משמעותי היה הקשר והעזרה שהם קיבלו במהלכה, ואני קיבלתי פרספקטיבה מחודשת והבנה "מקרוב" של השלכות המדיניות והמחקרים אליהם נחשפתי לפני כן.

חלק מהגדולה של התוכנית היא הצוות המלווה שלה, אנשים מסורים ונפלאים המסייעים ותומכים לאורך הדרך. ההיכרות עימם לכשעצמה הינה מעוררת השראה ומוטיבציה לפעול. במבט לאחור על התואר הראשון, בשבילי ההשתתפות בתכנית "כלכלה אחרת" הייתה החוויה המשמעותית ביותר בתואר. קיבלתי חומר למחשבה להמשך הדרך ואמונה מחודשת ביכולת שלנו לעצב את החברה בה אנחנו חיים.